ניהול סיכונים ברפואה

ניהול סיכונים הוא תחום הפעילות המיועד לזהות את גורמי הסיכון, בפועל או בכוח, לגרימת הפסדים כלכליים לארגון, להעריך את הגורמים ולטפל בהם על מנת לבטל, למנוע או לצמצם את ההפסדים.

ניהול סיכונים כמערכת שיטתית החל להתפתח בעולם התעשייה בשנות העשרים, על רקע ריבוי תאונות העבודה בקרב עובדי התעשייה, שהסבו נזקים כלכליים למפעלים. מערכות ניהול הסיכונים נועדו לשפר את הבטיחות במפעלים כדי לצמצם את ממדי התופעה.

ניהול סיכונים חדר לעולם הרפואה באמצע שנות השבעים עקב משבר הרשלנות הרפואית שפרץ בארצות הברית. המשבר התבטא בגידול משמעותי בתביעות הרשלנות הרפואית שהביא לנטישה של חברות הביטוח ולהאמרת הפרמיות לביטוח רשלנות רפואית. ועדות פדראליות ומקומיות שדנו בפתרונות אפשריים למשבר, הגיעו למסקנה כי הדרך היעילה להתמודד עמו היא על ידי צמצום התכיפות והחומרה של הפגיעות במטופלים במהלך הטיפול הרפואי, אלו שהובילו להגשת תביעות בגין רשלנות רפואית. נמצא כי הדרך הנאותה לטפל בתופעה היא לפתח תוכניות למניעת פגיעות רפואיות וליישמן. במדינות אחדות בארצות הברית נחקקו חוקים שחייבו לקיים תוכניות להגנה מפני פגיעות רפואיות, והרשות האמריקאית למתן הרשאה למוסדות בריאות (JCAHO) חייבה את המוסדות הרפואיים לקיים תוכניות כאלה בכל מוסד שביקש לקבל הרשאה. כך נהגו גם חברות הביטוח שהעניקו כיסוי מפני תביעות בגין רשלנות רפואית.

ניהול סיכונים ברפואה אימץ בתחילת דרכו את תורת ניהול הסיכונים מעולם התעשייה. הוא נועד לזהות את הגורמים לפגיעות במטופלים, לאמוד אותם ולטפל בהם, כדי למנוע או לצמצם את הסיכונים ואת הנזקים החומריים הנובעים מהם. במשך השנים הפך ניהול הסיכונים לגורם מרכזי בתוכניות להבטחת בטיחות למטופלים ולשיפור איכות הרפואה.

בישראל התפתח ניהול הסיכונים ברפואה בתחילת שנות התשעים, שוב על רקע של משבר רשלנות רפואית. התביעות התרבו, הפרמיות האמירו והמבטחים דרשו מהמוסדות הרפואיים במסגרת הכיסוי הביטוחי לפתח תוכניות ניהול סיכונים. במטרה לסייע בבניית תוכניות ניהול סיכונים ובהטמעתן, הוקמה ב- 1991 החברה לניהול סיכונים ברפואה בע"מ הפועלת מאז מתמיכת המבטחים. כיום פועלות מחלקות או יחידות לניהול סיכונים בכל מוסדות הרפואה בישראל.

פעילות ניהול סיכונים כוללת, בין היתר, ניהול של מערך דיווח על אירועים חריגים ועל תקלות רפואיות, תחקור של התקלות לשם הסקת מסקנות ומניעת הישנותן של תקלות דומות, סקרי סיכונים יזומים באתרים טיפוליים שונים, ותוכניות חינוך והדרכה לשיפור מיומנויות קליניות, להעלאת המודעות לזכויות המטופלים ולשיפור כישורי התקשורת.

מקור:

חלמיש-שני, טליה (2007).ניהול סיכונים. האנציקלופדיה הישראלית לרפואה (כרך 9, עמ' 2091). תל-אביב: משכל - הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד.