התובעת נולדה כפגה ולפיכך הייתה חשופה לרטינופטיה של פגות. התביעה טענה כי עם טיפול נכון ניתן היה להציל את ראייתה, אך הימנעות מעריכת בדיקות נדרשות וביצוע ניתוח לייזר רשלני, גרם לעיוורונה. התובעת עברה לאחר מכן מספר ניתוחים נוספים, חלקם בחו"ל, שלא צלחו, וכיום היא עיוורת בשתי עיניה.
השופטת דליה גנות קיבלה במלואה את חוות דעתו של פרופ' שפירר מטעם הנתבעים ופסקה כי הרופאים אינם חבים בעיוורונה של התובעת וכי מצבה הבסיסי והמולד הוביל לנכות. התביעה נדחתה.
עוד חשוב לציין כי השופטת העירה באמרת אגב כי: "יש לקבוע אחת ותמיד כי אין לכרוך את עוולת התקיפה עם הטיפול הרפואי" שכן מתן טיפול רפואי אינו פעולה אלימה/תקיפה.השופטת קבעה כי הפגה נותרה בחיים חרף סיכוייה הנמוכים לשרוד, אך ורק בשל מסירותו של הצוות הרפואי אשר טיפל בה באהבה, ובשום פנים ואופן לא בשל התרשלותו של הצוות המטפל.
קופת החולים הכללית יוצגה על-ידי משרד עו"ד אבי אלרום ושות'.
סימוכין: ת"א 2021-06 (מחוזי תל-אביב) א. ש. (קטינה) נ' דר` כירוב קלודיט ואח' (24.11.09)