MRM-banner-1

קטגוריות
פרסומי MRM
המלצות MRM
פסקי דין
אירועים ולקחיהם
טפסי הסכמה
הרצאות ומצגות
ניוזלטרים
מדריכים לרופאים

nl_button

הפסקת טיפול שיניים ביוזמת הרופא (2009)
שם המחבר:
ד"ר נבות גבעול, עו"ד ענת סטרשנוב- וקסלר

 

 

 

מאמר זה פורסם בכתב העת "רפואת הפה והשיניים" עיתון ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל, כרך כ"ו, גיליון מס' 2, אייר תשס"ט, אפריל 2009.

 


 

 

חוק זכויות החולה מעגן את זכותו הבסיסית של כל אדם במדינה לקבל טיפול רפואי. מאמר זה דן בשאלה באילו נסיבות יכול הרופא להפסיק טיפול שיניים שהחל בו וכיצד למזער נזק פוטנציאלי שעלול להיגרם למטופל כתוצאה מכך.

 

 

סעיף 3 (א) לחוק זכויות החולה, התשנ"ו- 1996 מעגן את זכותו הבסיסית של כל אדם במדינה לקבלת טיפול רפואי, וקובע: כל הנזקק לטיפול רפואי זכאי לקבלו בהתאם לכל דין ובהתאם לתנאים ולהסדרים הנוהגים, מעת לעת, במערכת הבריאות בישראל. זכות זו עוגנה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו אשר קובע בסעיף 2, כי כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו.   בתנאי חירום, מוטלת על הרופא חובה לתת עזרה רפואית למטופל ללא התניה. מצב כזה מוגדר בס' 3(ב)  לחוק זכויות החולה. מצב חירום רפואי מוגדר "כנסיבות שבהן אדם מצוי בסכנה מיידית לחייו או קיימת סכנה מיידית כי תיגרם לאדם נכות חמורה בלתי הפיכה, אם לא יינתן לו טיפול רפואי דחוף". מצב חירום רפואי כפי שהוא מוגדר בחוק הינו מצב נדיר ביותר ברפואת שיניים, ולכן למעשה, החוק אינו מחייב את הרופא לתת טיפול במצבים שאינם בגדר מצב חירום רפואי.

השאלה המדיקו-לגאלית ואף האתית בה נדון במאמר זה, הינה, באילו נסיבות יכול הרופא להפסיק מיוזמתו טיפול שיניים שכבר הוחל בביצועו. כמו- כן, במידה והחליט להפסיק הטיפול, כיצד למזער נזק פוטנציאלי שעלול להיגרם למטופל כתוצאה מכך.

הפסקת טיפול ביוזמת הרופא הינה נושא מורכב ויש לעשותו בזהירות המתבקשת. ההשלכות של פעולה זו עלולות להיות מרחיקות לכת, הן מבחינת בריאות המטופל, והן מבחינה חשיפת הרופא לתביעה משפטית או תלונה למשרד הבריאות.  ועדת האתיקה של הר"י  הכירה בכך שישנן נסיבות, בהן רשאי רופא לסיים קשר רפואי קיים עם מטופל. בניר עמדה זה מונה הועדה נסיבות להפסקת טיפול רפואי:

 

נסיבות הקשורות לאופיו של המטופל: אלימות מטופל, מטופל שלא מציית להוראות רפואיות או מטופל הבא בדרישות יתר מופרזות אל הרופא.

 

נסיבות התלויות ברופא: פרישת הרופא לגמלאות, מעבר הרופא לאזור גאוגרפי אחר, שינוי תחום העיסוק ברפואה.

 

גם אי תשלום חוב כספי עשוי להוות עילה להפסקת טיפול מצידו של הרופא, בודאי ברפואת שינים, שהינה רפואה פרטית על פי רוב.

כאשר הרופא החליט להפסיק הטיפול, עליו להודיע על כך למתרפא מבעוד מועד, על מנת לאפשר לו להיערך ולמצוא רופא אחר. יש לדאוג להעביר לרופא ההמשכי את כל המידע הרלוונטי להמשך הטיפול. בכלל זה:  תכנית הטיפול,  החלקים שבוצעו ואלה שטרם בוצעו והטיפולים שדורשים מעקב. יש לידע במכתב את הרופא שממשיך את הטיפול על נתונים טיפוליים, כמו מידת הרחבה ואורך עבודה של טיפולי שורש וכן קטרים ואורכים של שתלים.  אם לא נמצא עדין רופא שימשיך את הטיפול יש לצייד את המתרפא במכתב המכיל את הנתונים הרלוונטיים האמורים לעיל, וכן את האופן בו יוכל הרופא שימשיך את הטיפול בעתיד  ליצור קשר עם הרופא במידת הצורך.

אנו ממליצים לתעד במידת האפשר את המצב הדנטלי בו מופסק הטיפול, לרבות  ההמלצות שניתנו לו לגבי המשך טיפול ומעקב. ככל שהתיעוד יהיה יותר פרטני, כך ניתן יהיה להמשיך את הטיפול באופן מיטבי, ימנעו חילוקי דעות בעתיד, יחסך הצורך בפרשנות ותקל מלאכת ההגנה על הרופא במידה ותוגש תביעה נגדו.  

בנוסף, רצוי שיהיו גבולות ברורים בין הטיפולים שניתנו על ידי הרופא שהפסיק את הטיפול לבין הטיפולים שינתנו בעתיד. לכן, יש להימנע או לצמצם למינימום את הטיפולים שלא באו לידי סיום דהיינו לסיים טיפולים שניתן לסיימם ולא להתחיל טיפולים חדשים שאינם הכרחיים. במקרה של תקלות ושיבושים בעתיד זה יקל על קביעת גבולות גזרת האחריות של כל רופא.

המלצתנו להשאיר את המתרפא במצב יציב, בעקר אם הוא טרם מצא רופא שימשיך את הטיפול. מהו "מצב יציב" ? אין לכך הגדרה ברורה. הכוונה בעקרה להשאיר את הפה במצב שייתן למתרפא שהות מספקת למצוא רופא שימשיך את הטיפול.

להלן מספר דוגמאות  "למצב יציב":

 

כתרים זמניים: מהווים, לדעתנו, מצב יציב. כמובן שיש לידע את המתרפא על הצורך בביקורת לפחות אחת לשלושה חודשים. יש לציין את המגבלות והסיכונים בשימוש בכתרים זמניים לאורך זמן.

 

טיפול שורש: מומלץ לסיים את סתימות השורש ולא להשאירם בלתי גמורים. לאחר סיום סתימות השורש, יש לדאוג לאיטום כותרתי ראוי. ללא איטום כותרתי יהיה צורך לחזור על טיפול שורש גם אם רנטגנית הוא תקין והשן אסימפטומטית.

 

עדיף להשקיע באיטום כותרתי ראוי ולא להיקלע לדיונים באם יש לחזור על טיפול שורש שהושקעה בו עבודה רבה.

לא מומלץ ליזום הפסקת טיפול אם עדין נותרו בעיות רפואיות שלא באו על פיתרונן. יש לזכור, כי בעיות שנוצרו במהלך הטיפול ושטרם נפתרו על ידי הרופא המטפל עלולות ליצור מתרפא ממורמר וכועס.יש לעשות מאמץ למצוא פתרון לבעיות ולא להותיר את המתרפא עם תחושה שהוא ננטש לאנחותיו. יש לזכור, כי טבען של בעיות אלה לגדול ככדור שלג.

העניין הכספי מהווה לא פעם אבן נגף בסיטואציה של הפסקת טיפול והוא עולה  מפעם לפעם בתביעות משפטיות. יש חשיבות רבה לשקיפות בנושא הכספי. יש להבהיר למתרפא איזה טיפולים בוצעו ושולם עליהם , איזה טיפולים בוצעו ולא שולם עליהם ואיזה טיפולים לא בוצעו ושולם עליהם מראש.

 

לסיכום:

הרצון להפסיק טיפול רפואי ביוזמת הרופא עולה מפעם לפעם בשאלות המופנות למחלקה המשפטית של MCI מקבוצת מדנס. אנו בדעה, כי ניתן לעשות זאת, אך בזהירות המתבקשת. יש להודיע על כך למטופל בצורה מכובדת וראויה על מנת שלא לפגוע שלא לצורך ברגשותיו. אנו ממליצים לעשות זאת באופן בלתי אמצעי (ולא למסור זאת בטלפון דרך המזכירה) ובמידת האפשר לתאם ישיבה טיפולית לשם סיום הקשר הטיפולי. יש לצפות כי באופן טבעי פעולה כזאת עשויה לעורר רגשות לא נוחים אצל המתרפא, אשר במצבים קיצוניים, אף עלול להגיש תביעה כנגד הרופא בגין הפסקת הטיפול, או  ידרוש את כל כספו חזרה. אשר על כן, יש לנהוג בצורה מושכלת ומתוכננת, בהתאם להמלצות אשר פורטו לעיל, אשר תכבד את כל המעורבים בענין, תשמור על בריאות המטופלים ותגן על הרופא מתביעה.

כל הטפסים, הפרסומים, ההמלצות וההנחיות הכלולים באתר זה, הם בבחינת המלצה בלבד, הם אינם מיועדים לשמש תחליף לייעוץ רפואי, משפטי או אחר הנדרש בכל מקרה לגופו.