MRM-banner-1

קטגוריות
פרסומי MRM
המלצות MRM
פסקי דין
אירועים ולקחיהם
טפסי הסכמה
הרצאות ומצגות
ניוזלטרים
מדריכים לרופאים

nl_button

ה. הליכים פליליים - רופא שיניים

במקרה של תקלה רפואית חמורה ובמיוחד כאשר נפטר מטופל באופן לא צפוי, עלול רופא השיניים למצוא עצמו חשוף לא רק להליכי בדיקה והליכים משמעתיים, אלא אף להליכים פליליים.

העבירות העיקריות הקשורות לטיפול רפואי עליהן ניתן להעמיד רופא לדין על-פי חוק העונשין, התשל"ז-1977 הינן:

  • גרימת מוות ברשלנות על-פי סעיף 304 לחוק העונשין, הקובע עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר. וכן על פי סעיף 309 (4) - החשת מותו של אדם הסובל ממחלה שהייתה מביאה למותו גם אילולא הטיפול הרשלני.
  • מתן טיפול רפואי או כירורגי בדרך נמהרת או רשלנית העלולה לסכן חיים, על-פי סעיף 338 (7) לחוק הקובע אף הוא מאסר מקסימלי של 3 שנים.
  • חבלה ברשלנות על פי סעיף 341 ולצידה עונש של שנת מאסר.
  • כשמדובר בטיפול ללא הסכמה מדעת, ניתן להעמיד לדין בגין תקיפה, עבירה על סעיף 379 כשהעונש הוא עד שנתיים מאסר.

רופא עלול להיות חשוף להליכים פליליים אף במקרה של עבירות על "טוהר המידות":
העבירות העיקריות על טוהר המידות עליהן ניתן להעמיד רופא לדין הינן:

  • עבירות מין על-פי פרק י' סימן ה' לחוק העונשין.
  • עבירות שוחד על-פי סעיף 290 לחוק העונשין.
  • מרמה והפרת אמונים על-פי סעיף 284 לחוק העונשין.

ההליך הפלילי יכול להתפתח מתלונה שהוגשה למשטרה על-ידי מטופל או בני משפחה, אשר רואים עצמם נפגעים מטיפול רפואי או מהתנהגותו של רופא.

משרד הבריאות יכול אף הוא ליזום פניה למשטרה לפתוח בחקירה בעקבות ממצאים של ועדת בדיקה או על סמך מידע אחר שהגיע למשרד.

לעיתים נפתחת חקירת משטרה בעקבות פרסום בכלי התקשורת.

עם קבלת תלונה פותחת המשטרה תיק פרטי אירוע והיא מזמנת לחקירה את הנוגעים בדבר.
הזימון יכול להיעשות בכתב או בעל פה, או תוך כדי הליכי מעצר.

במקרה והנך נקרא/ת לחקירה ללא הכנה מוקדמת עשה/י כל מאמץ לקבוע את מועד החקירה לעיתוי מאוחר יותר אשר יאפשר דיווח לאם. סי. אי. והתייעצות עם עוה"ד שימונה לך, ככל שתימצא זכאי לכך.

משנפתחת חקירה יש להיזהר משיחות העלולות להתפרש כשיבוש מהלכי חקירה או הטרדת עדים. במקרה של ספק לגבי האסור והמותר, מומלץ להיוועץ עם עורך הדין.

רופא יכול להיחקר כעד וכחשוד. אם נחקר כחשוד, חייב החוקר להבהיר את גדר החשד נגד הרופא ולהזהירו לפני תחילת החקירה שכל דבר הנאמר על-ידו עלול לשמש כראיה נגדו בבית-המשפט, וכמו כן להסביר לו כי זכותו לשמור על שתיקה. וזכותו להיוועץ בעורך דין.

זכותו של רופא הנחקר כחשוד לקבל פרטים על החשד נגדו. אם לא נמסרים לו פרטים אלה זכותו לדרוש לקבלם.

זכותו של רופא לדרוש להיוועץ עם עו"ד ועל המשטרה לאפשר לו לעשות כן בהזדמנות הראשונה. הרופא יכול להתקשר לעוה"ד מתחנת המשטרה.

לעמידה על זכות השתיקה יש משמעויות משפטיות, שעשויות להתפרש כנגד מי שבחר בשתיקה. לפיכך, רצוי להיוועץ, במידת האפשר, עם עורך הדין לפני בחירה בזכות זו.

בתום החקירה כחשוד, עשוי הרופא הנחקר להתבקש לחתום על טופס שחרור בערבות עצמית ו/או ערבות צד ג'.

קצין החקירות רשאי להטיל מגבלות על הרופא הנחקר כתנאי לשחרורו כגון, שיאסר עליו לשוחח עם אנשים מסוימים או להיכנס למקום מסוים.

קצין משטרה יכול לעצור את הרופא הנחקר עד 24 שעות ולהביא אותו לבית-משפט לשם הארכת מעצר או החלטה על תנאי השחרור.

הרופא זכאי להיות מיוצג בהליך להארכת מעצר או תנאי השחרור על-ידי עורך דין, הרשאי להיפגש עמו בתחנת המשטרה על-מנת להיערך לדיון המשפטי.

במהלך החקירה עשויות לעלות שאלות הנוגעות לטיפול רפואי בחולים ספציפיים. יש לזכור כי קיימת לרופא חובה לשמור על סודיות רפואית של מטופליו. החיסיון הוא של המטופל והמטופל עצמו, רשאי להסירו על ידי חתימה על כתב ויתור סודיות. בית-משפט רשאי אף הוא להסיר סודיות רפואית. בדרך כלל  החיסיון חל על מהות המחלה והטיפול ולא על עצם היות החולה בטיפול.

אם הנך מתבקש/ת לחשוף מידע רפואי בחקירה דרוש/י מהחוקר להציג בפניך כתב ויתור סודיות או החלטה שיפוטית, אחרת הנך מנוע/ה מלהשיב על שאלות הנוגעות לסודיות רפואית של מטופלים.

הניסיון מלמד כי חוקרי המשטרה נוהגים לטעון כי עצם החלטה של בית-משפט על תפיסת תיק רפואי יש בה משום הסרת החיסיון על המידע. אין לכך אסמכתא משפטית ולפיכך מומלץ לעמוד על הדרישה לוויתור סודיות כאמור.

יצוין, כי עצם העובדה שפלוני היה מטופל של הרופא וכן תאריכי הביקורים שלו אינם חלק מהמידע הרפואי הסודי.

בתום החקירה עובר התיק לתביעה המשטרתית או לפרקליטות לשם קבלת החלטה אם יש ראיות לכאורה להגשת כתב אישום.

לעיתים לאחר הכנת טיוטת כתב אישום מקבל הרופא הנאשם זכות שימוע, במהלכו מנסה בא-כוחו להבהיר לתביעה מדוע אין מקום להגיש את כתב האישום.

בדרך כלל כבר בשלב השימוע ובכל מקרה לאחר כתב האישום, זכאי הרופא הנאשם לעיין בכל חומר הראיות נגדו ולקבל עותק ממנו לצורך ניהול הגנתו.

אישום פלילי בבית משפט נפתח בהקראת כתב האישום ובקבלת תגובתו של הנאשם לכתב האישום.

התביעה מביאה ראיות ראשונה ובתום שלב ראיות התביעה, יכול הנאשם, במקרה המתאים, לטעון כי אין מקום להשיב על האשמה. אם מתקבלת טענתו מסתיים ההליך בזיכוי כבר בשלב זה. אם לאו- צריך הנאשם להציג את ראיותיו.

הכרעת הדין (האם נמצא אשם) וגזר הדין (לאחר טיעונים לעונש) מהווים יחדיו את פסק הדין. לאחר הכרעת הדין ולפני גזר הדין יכול הנאשם להביא עדי אופי ולטעון לעונש.

אין זכות ערעור על החלטות ביניים הניתנות על-ידי בית-המשפט במהלך ניהול המשפט הפלילי. הדרך היחידה לתקוף החלטות ביניים היא בפנייה לבג"ץ.

על פסק דין פלילי ניתן לערער בתוך 45 ימים.

חשוב לזכור כי פסק דין פלילי משמש כראיה הן בהליך משמעתי והן בתביעה אזרחית.

בשנים האחרונות נעשה שימוש הולך וגובר בהליך חקירת סיבות מוות על פי חוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח-1958.
במקרים רבים פונות משפחות שיקירן נפטר לבית משפט בבקשה שיקיים חקירה בחשד שהמוות נגרם בעבירה (רשלנות רפואית) או חשד שהמוות אינו טבעי.

הרופא רשאי להיות מיוצג על-ידי עו"ד בהליך זה.

חשוב לדעת כי במקרה שהשופט החוקר קובע כי המוות נגרם בעבירה, הוא עלול להורות על הגשת כתב אישום ובמקרה כזה אין לפרקליטות הפלילית כל שיקול דעת ועליה להגיש כתב אישום נגד הרופאים לגביהם ניתנה החלטה כאמור.
על החלטה כזו אין זכות ערעור וניתן לתקוף אותה בבג"ץ מנימוקים מוגבלים ביותר.

עורכי הדין של אם. סי. אי מסייעים לרופא/ה המעורב/ת בחקירה משטרתית, בחקירת סיבות מוות או בהליך פלילי בקשר לאחריות המקצועית שלו/ה – בליווי, יעוץ ובייצוג משפטי.

 

בחזרה לתוכן העיניינים >>

כל הטפסים, הפרסומים, ההמלצות וההנחיות הכלולים באתר זה, הם בבחינת המלצה בלבד, הם אינם מיועדים לשמש תחליף לייעוץ רפואי, משפטי או אחר הנדרש בכל מקרה לגופו.