MRM-banner-1

קטגוריות
פרסומי MRM
המלצות MRM
פסקי דין
אירועים ולקחיהם
טפסי הסכמה
הרצאות ומצגות
ניוזלטרים
מדריכים לרופאים

nl_button

ד. הליכים משמעתיים - רופא שיניים

פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], תשל"ט-1979 מאפשרת לשר הבריאות לנקוט הליכים משמעתיים נגד רופאי שיניים.


ההליכים המשמעתיים על פי פקודת רופאי השיניים, יכולים להיות מוגשים נגד רופאים, על יסוד קובלנה של מנכ"ל משרד הבריאות, או אדם שנפגע, באחד מהמקרים בהם הרופא:

  • נהג בדרך שאינה הולמת רופא שיניים מורשה;
  • השיג את רישיונו במצג שווא;
  • גילה חוסר יכולת או רשלנות חמורה במילוי תפקידו כרופא שיניים מורשה;
  • התמיד להפר הוראות פקודה זו;
  • הורשע בעבירה פלילית שלא לפי פקודה זו;
  • סירב ללא סיבה סבירה להציג לפני המנהל את הדיפלומה לאחר שנדרש לכך;
  • הפר  הוראה מהוראות חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996.

בתום ההליכים המשמעתיים רשאי שר הבריאות לנקוט אחד האמצעים הבאים:

  • לבטל רישיונו של רופא;
  • להורות על התליית הרישיון לתקופה מסויימת;
  • לתת לרופא נזיפה או התראה.

שר הבריאות אינו רשאי לנקוט אמצעי משמעת, כאמור לעיל, אלא אם ניתנת לרופא, אשר נגדו הוגשה הקובלנה, הזדמנות להגיש הגנה בכתב, ולטעון טענותיו לפני ועדת קובלנה, אשר חברים בה שני רופאים ומשפטן. הרופאים חברי הועדה הם נציג משרד הבריאות ונציג ההסתדרות לרפואת שיניים. המשפטן הוא נציג היועץ המשפטי לממשלה.

בדיונים המתנהלים בפני ועדת הקובלנה מופיע נציג היועץ המשפטי של משרד הבריאות המציג את הטענות והראיות נגד הרופא הנקבל, בעוד שלרופא הזכות להיות מיוצג על-ידי עורך דין מטעמו, אשר ייצג אותו, ויציג בפני הועדה את הטענות והראיות שנועדו להדוף את הטענות בקובלנה.

על פי החוק ההחלטה הסופית בדבר נקיטת אמצעי משמעת הינה בידי שר הבריאות, הרשאי לסטות מהמלצות הועדה ולהחליט בקשר לקובלנה על פי שיקול דעתו.

שר הבריאות רשאי להאציל סמכות זו ואמנם כיום הואצלה סמכות זו לשופט המחוזי (בדימוס), אמנון סטרשנוב.

על החלטתו של שר הבריאות בקובלנה ניתן להגיש ערעור בדרך של עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

במקרה שלמנכ"ל משרד הבריאות יסוד סביר לחשד, שרופא גרם ברשלנות חמורה למותו של מטופל, או לפגיעה חמורה בו, או במקרה של הגשת כתב אישום בעבירה שיש עמה קלון, רשאי מנכ"ל משרד הבריאות, על פי המלצת ועדה מיוחדת שיכונן לעניין זה, להתלות רישיונו של רופא, או להגביל תחומי עיסוקו לתקופה שלא תעלה על ששה חודשים. חברי הועדה הם נציג משרד הבריאות (יו"ר), רופא נציג ההסתדרות לרפואת שיניים ונציג היועץ המשפטי לממשלה.

כמו-כן, אם בינתיים הוגשה נגד הרופא קובלנה, כאמור לעיל, רשאי המנכ"ל, על פי המלצת ועדה מיוחדת זו להאריך את תקופת ההתליה, או הגבלה, עד להחלטת השר בקובלנה או לבטל את ההתליה או ההגבלה.

בנוסף לפקודת רופאי השיניים, החלה על כל רופאי השיניים במדינת ישראל, כפופים רופאי המדינה גם לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963.

על פי הוראות חוק שירות המדינה, הוקם בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, שתפקידו לשפוט על עבירות שהן עבירות משמעת של עובדי המדינה, בין אם לפי החוק ובין אם העבירה הינה על פי חוק אחר.
 כמו כן הוקמו ועדות משמעת, אשר בסמכותן לשפוט עובדי מדינה על חלק מעבירות המשמעת שעל פי החוק. כלומר, בחלק מהמקרים, הקלים יותר, עשוי עניינו של הרופא-עובד המדינה להתברר בפני ועדת משמעת, וביתר המקרים בפני בית הדין למשמעת.

החוק קובע כי עבירת משמעת תחשב כל אחת מאלה:

  • עשה מעשה, או התנהג, באופן שפגע במשמעת שירות המדינה;
  • לא קיים את  המוטל עליו כעובד המדינה על פי נוהג, חוק או תקנה, או  הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;
  • התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה, או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה;
  • התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר איתו;
  • השיג את מינויו בשירות המדינה במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לעניין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים;
  • הורשע על עבירה שיש עמה קלון.

הדיון בפני בית הדין למשמעת מתנהל, בעקרון, על דרך של הבאת טענות וראיות כמו בכל בית משפט אחר, כאשר בסיום הדיון מוסמך בית הדין להחליט על אחד, או אחדים מאמצעי המשמעת המפורטים להלן:

  • התראה;
  • נזיפה;
  • נזיפה חמורה;
  • הורדה בדרגה או הקפאתה;
  • הפקעת משכורת;
  • העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר;
  • פסילה, לאחר העברה למשרה אחרת, או למקום עבודה אחר, למילוי תפקידים מסוימים;
  • פיטורים, בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום;
  • פסילה, לאחר פיטורים או פרישה, למילוי תפקידים מסוימים לצמיתות או לתקופה שתקבע;
  • פסילה, לאחר פיטורים או פרישה, לשירות המדינה לצמיתות או לתקופה שתקבע;
  • פרסום החלטת בית הדין לגבי אמצעי המשמעת הנ"ל.

על החלטת בית הדין למשמעת ניתן להגיש ערעור לבית המשפט העליון, תוך 30 ימים, והערעור ידון בפני שופט יחיד של בית המשפט העליון.

המלצות:
על רקע התוצאות האפשריות של ההליכים המשמעתיים, מומלץ לפעול כדלקמן בכל מקרה של חשש כי עומדים לפתוח נגדך בהליך משמעתי לפי אחד מהחוקים הנ"ל:

 

  • לדווח ללא דיחוי לאם. סי. אי. על החשש ולהעביר כל חומר המצוי בידך בקשר עם העובדות העשויות לשמש בסיס להליך המשמעתי.
  • להיפגש  עם עוה"ד של אם. סי. אי. על מנת להבהיר פרטי המקרה והתייחסותך לטענות נגדך.
  • לשמור באופן קפדני על הרשומה הרפואית ותוצאות הבדיקות הנוגעות למקרה הנדון.
  • לא למסור מידע או גרסה לגורם כלשהוא, בקשר עם המקרה הנדון, טרם קבלת הנחיות מעוה"ד של אם.סי.אי.
  • לעמוד  על זכותך להיות מיוצג על ידי עורך דין בכל הליך כאמור.
  • לא למסור מידע או תגובה לאמצעי התקשורת, בין מיוזמתם ובין מיוזמתך. במקרה של צורך בתגובה לתקשורת, מומלץ לפנות לאם. סי. אי. לשם קבלת ייעוץ.
  • לא  להתקשר לחולה המתלונן או לבני משפחתו, שכן הדבר עלול להתפרש כניסיון להשפיע עליהם.
  • להמשיך בשגרת הפעילות הרגילה בכל המסגרות בהן הנך פועל.


אם. סי. אי. והנציגים המשפטיים שלה, עושים כל שניתן לסייע בידי הרופא/ה להתמודד ולהתגבר על הקשיים המתעוררים, עקב נקיטת הליכים משמעתיים.

 

בחזרה לתוכן העיניינים>>

כל הטפסים, הפרסומים, ההמלצות וההנחיות הכלולים באתר זה, הם בבחינת המלצה בלבד, הם אינם מיועדים לשמש תחליף לייעוץ רפואי, משפטי או אחר הנדרש בכל מקרה לגופו.