פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976 מאפשרת לשר הבריאות לנקוט הליכים משמעתיים נגד רופאים. פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], תשל"ט-1979 מאפשרת לשר הבריאות לנקוט הליכים משמעתיים נגד רופאי שיניים.
ההליכים המשמעתיים על פי פקודת הרופאים, או פקודת רופאי השיניים, יכולים להיות מוגשים נגד רופאים, על יסוד קובלנה של מנכ"ל משרד הבריאות, או אדם שנפגע, באחד מהמקרים בהם הרופא:
בתום ההליכים המשמעתיים רשאי שר הבריאות לנקוט אחד האמצעים הבאים:
שר הבריאות אינו רשאי לנקוט אמצעי משמעת, כאמור לעיל, אלא אם ניתנת לרופא, אשר נגדו הוגשה הקובלנה, הזדמנות להגיש הגנה בכתב, ולטעון טענותיו לפני ועדת קובלנה, אשר חברים בה שני רופאים ומשפטן. הרופאים חברי הועדה הם נציג משרד הבריאות ונציג ההסתדרות הרפואית בישראל. המשפטן הוא נציג היועץ המשפטי לממשלה.
בדיונים המתנהלים בפני ועדת הקובלנה מופיע נציג היועץ המשפטי של משרד הבריאות המציג את הטענות והראיות נגד הרופא הנקבל, בעוד שלרופא הזכות להיות מיוצג על-ידי עורך דין מטעמו, אשר ייצג אותו, ויציג בפני הועדה את הטענות והראיות שנועדו להדוף את הטענות בקובלנה.
על פי החוק ההחלטה הסופית בדבר נקיטת אמצעי משמעת הינה בידי שר הבריאות, הרשאי לסטות מהמלצות הועדה ולהחליט בקשר לקובלנה על פי שיקול דעתו.
שר הבריאות רשאי להאציל סמכות זו ואמנם כיום הואצלה סמכות זו לשופט המחוזי (בדימוס), אמנון סטרשנוב.
על החלטתו של שר הבריאות בקובלנה ניתן להגיש ערעור בדרך של עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.
במקרה שלמנכ"ל משרד הבריאות יסוד סביר לחשד, שרופא גרם ברשלנות חמורה למותו של מטופל, או לפגיעה חמורה בו, או במקרה של הגשת כתב אישום בעבירה שיש עמה קלון, רשאי מנכ"ל משרד הבריאות, על פי המלצת ועדה מיוחדת שיכונן לעניין זה, להתלות רישיונו של רופא, או להגביל תחומי עיסוקו לתקופה שלא תעלה על ששה חודשים. חברי הועדה הם נציג משרד הבריאות (יו"ר), רופא נציג ההסתדרות הרפואית בישראל ונציג היועץ המשפטי לממשלה.
כמו-כן, אם בינתיים הוגשה נגד הרופא קובלנה, כאמור לעיל, רשאי המנכ"ל, על פי המלצת ועדה מיוחדת זו להאריך את תקופת ההתליה, או הגבלה, עד להחלטת השר בקובלנה או לבטל את ההתליה או ההגבלה.
בנוסף לפקודת הרופאים ופקודת רופאי השיניים, החלה על כל הרופאים במדינת ישראל, כפופים רופאי המדינה גם לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963.
על פי הוראות חוק שירות המדינה, הוקם בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, שתפקידו לשפוט על עבירות שהן עבירות משמעת של עובדי המדינה, בין אם לפי החוק ובין אם העבירה הינה על פי חוק אחר.
כמו כן הוקמו ועדות משמעת, אשר בסמכותן לשפוט עובדי מדינה על חלק מעבירות המשמעת שעל פי החוק. כלומר, בחלק מהמקרים, הקלים יותר, עשוי עניינו של הרופא-עובד המדינה להתברר בפני ועדת משמעת, וביתר המקרים בפני בית הדין למשמעת.
החוק קובע כי עבירת משמעת תחשב כל אחת מאלה:
הדיון בפני בית הדין למשמעת מתנהל, בעקרון, על דרך של הבאת טענות וראיות כמו בכל בית משפט אחר, כאשר בסיום הדיון מוסמך בית הדין להחליט על אחד, או אחדים מאמצעי המשמעת המפורטים להלן:
על החלטת בית הדין למשמעת ניתן להגיש ערעור לבית המשפט העליון, תוך 30 יום, והערעור ידון בפני שופט יחיד של בית המשפט העליון.
המלצות
על רקע התוצאות האפשריות של ההליכים המשמעתיים, מומלץ לפעול כדלקמן בכל מקרה של חשש כי עומדים לפתוח נגדך בהליך משמעתי לפי אחד מהחוקים הנ"ל:
אם. סי. אי. והנציגים המשפטיים שלה, עושים כל שניתן לסייע בידי הרופא/ה להתמודד ולהתגבר על הקשיים המתעוררים, עקב נקיטת הליכים משמעתיים.
בחזרה לתוכן העניינים>>
Duck Design
