עילת התביעה הינה "הולדה בעוולה", באשר הקטין נולד כשהוא סובל מבעיות בריאותיות שונות ובעיקר חסר בכף יד ימין. ביום 1/4/04 דחה ביהמ"ש את התביעה. בקבלו את גרסת הנתבעת לפיה בעת הרלבנטית - שנת 1986 - לא נהוג היה לבצע, כדבר שבשגרה, סריקות על-קוליות לצורך סקירת מערכות. ת"א 1338/97 (מחוזי ירושלים) ע.ס (באמצעות הוריו) נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית ( 1.4.04)      

קרא עוד >>

בימ"ש המחוזי פסק כי התנהלות הצוות הרפואי בנתבעת, עובר לביצוע הניתוח שבוצע בתובעת, היתה סבירה, ולפיכך דחה את תביעת התובעת בעילה של רשלנות רפואית.   ת"א 2168-07 (מחוזי תל-אביב-יפו) שירית לוי נ' מרכז רפואי ספיר (בית חולים מאיר) וקופת החולים הכללית (23.03.09).

קרא עוד >>

בית המשפט קבע כי ניתן היה לזהות חלק מסממני התסמונת במהלך סקירת המערכות המורחבת שערכה הנתבעת.   ת"א 8459-06 (מחוזי ירושלים) ח. ז. (קטין) ואח' נ' שרותי בריאות כללית  (11.04.10)

קרא עוד >>

בית המשפט קיבל את קביעתו של המומחה מטעם הנתבעים כי התסמונת לא ניתנת לאבחון טרום לידתי ודחה את התביעה. ת"א (מחוזי ת"א) 1667/06 נועה (קטינה) נ' דר' דוידזון (2009)

קרא עוד >>

התינוקת נולדה כשהיא סובלת מבעיות רפואיות קשות, בשל הידרופס, שנגרם כתוצאה מאי התאמה בין דם האם לדם העובר. השופטת קבעה שלא היתה חובה על הרופא המטפל להפנותה לבדיקת סקר נוגדנים, שכן האם לא היתה בקבוצת סיכון. יחד עם זאת קבעה השופטת, כי  היתה חובה לידע את האשה באשר לאפשרות של ביצוע הבדיקה במהלך ההריון. ת"א 800-06 (מחוזי חיפה) ש. ח. ח. ואח' נ' פרופ' אריה הרמן (26.06.11)

קרא עוד >>

ביחס לתביעת הקטין קבעה השופטת כי חייו של לא יהיו שונים בהרבה מחייו של מי שנולד ללא המום ממנו סובל הקטין. באשר לתביעת הורי קטין, השופטת פסקה כי הם זכאים לקבל החזר עבור הוצאות היתר הכרוכות בגידולו של ילד במומו של הקטין וכן עבור כאב וסבל. ת"א 3344/04 (מחוזי באר-שבע), ר.וו. (קטין) ואח' נ' מכבי שירותי בריאות ואח' (21.8.2008)

קרא עוד >>

  קטין נולד בתאריך 24.03.98 כשהוא סובל ממום בכף היד. התביעה טענה כי היה על הרופא ליידע את ההורים אודות האפשרות לבצע בדיקת אולטרסאונד במתכונת מלאה. בית המשפט קבע כי בדיקת הגפיים לא הייתה מסוג הבדיקות השכיחות והנחוצות, בארץ ובעולם באותה עת וכי התובעת היתה מודעת לאפשרות ביצוע סקירה מפורטת יותר ולעובדה שהבדיקה אותה עברה היתה חלקית. ת"א 996/03 (מחוזי חיפה) עמיחי שמאלי נ' מור-המכון למידע רפואי בע"מ ושירותי בריאות כללית (12.10.08)

קרא עוד >>

      השופטת גרסטל קבעה כי אין כל מקור חוקי המחייב רופא מטפל או יועץ גנטי למסור ביוזמתו מידע רפואי לקרובי מטופל שלו. ביהמ"ש הוסיף וקבע, כי כמדיניות משפטית גם לא ראוי להטיל חובה שכזו. הטלת חובה כאמור יהיה בה כדי להטיל נטל בלתי אפשרי על כתפי המוסדות הרפואיים שיאלצו לבזבז חלק ניכר מזמנם באיתור קרובים רלבנטיים. ת"א 3512-08-08 ות"א 3502-08-08 (מחוזי מרכז) אבו סבלאן (באמצעות הוריו) ואח' נ' פרופ' שוחט ואח' (3.5.09)    

קרא עוד >>

בית המשפט קבע כי לא הייתה אינדיקציה למתן הפניה לבצע דיקור מי שפיר או לביצוע סקירה מורחבת. ת.א. 841/03 (מחוזי תל אביב), לארי אברמובסקי נ' ד"ר סיגלר ואח' (12.10.2008)

קרא עוד >>

  בפסק דין זה דחה השופט עדיאל את התביעה, ככל שהיא התייחסה לשירותי בריאות כללית וד"ר ספיר וקיבלה רק בפן של הפגיעה באוטונומיה, בסכום זעום ביותר. המדובר בתביעה של קטין, אשר סמוך ולאחר לידתו סבל מתסמונת ע"ש ארב וזאת עקב חילוצו הטראומטי ובנוסף, אובחן התובע כסובל מפיגור באופן שנכותו הצמיתה עמדה על 75%. ת.א 7471/05 (מחוזי ירושלים) מ.ג. (קטין) נ' שירותי בריאות כללית, דר' ספיר שלווה, בית החולים משגב לדך, דר' ליפקנסקי (19.01.10)

קרא עוד >>

בית המשפט קבע כי הפרקטיקה הנהוגה בבית החולים באותה התקופה הייתה שלא לטפל בסטרואידים בעת ירידת מים מוקדמת וזאת לנוכח הידע באותה העת בעולם הרפואה. לפיכך קובע בית המשפט כי רופאי הנתבעת לא התרשלו בשל כך שנמנעו ליתן לתובעת סטרואידים משהגיעה לבית החולים עם ירידת מים מוקדמת.   ת.א. (מחוזי ב"ש) 7035/03  י. ט. י. ואח' נ' כללית שירותי בריאות (8.06.09)

קרא עוד >>

התובעת טענה כי כיום לא ניתן לדעת איזה חיסון קיבלה ולפיכך לכאורה עליה להימנע מהריונות נוספים.התובעת טענה כי בהחלט ייתכן כי הטעות היא דווקא במספר האצווה ולא בשם היצרן ולכן ייתכן כי כלל לא קיבלה חיסון אנטי די. בית המשפט קבע כי סביר יותר כי הטעות היא בשם היצרן ולא במס' האצווה, ולכן ברור כי קיבלה את החיסון הנכון. יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי הטעות בהקלדה עולה כדי רשלנות ופסק לתובעת פיצוי בסך של 35,000 ₪.בגין עגמת הנפש. ת"א 5759-06 (שלום פתח-תקוה) מזרחי נ' מכבי שרותי בריאות (24.01.10).

קרא עוד >>