MRM-banner-1

קטגוריות
פרסומי MRM
המלצות MRM
פסקי דין
אירועים ולקחיהם
טפסי הסכמה
הרצאות ומצגות
ניוזלטרים
מדריכים לרופאים

nl_button

פגיעה עצבית בהשתלת שתלים דנטליים

עובדות המקרה
גבר בשנות החמישים לחייו, מחוסר שיניים בלסת תחתונה באזור הטוחנות בשני הצדדים, פנה לרופא שיניים כללי לצורך טיפול.
הרופא המליץ על שיקום הפה על גבי שתלים דנטלים והפנה את המטופל לצילום פנורמי.
לאחר בחינת הצילום הפנורמי, הוצעה למטופל תוכנית טיפול שכללה ביצוע 2 שתלים בלסת תחתונה, שתל אחד בכל צד ולאחר מכן שיקום קבוע. הטיפול המתוכנן בוצע בשני שלבים. תחילה בוצע בהצלחה שתל בלסת התחתונה מצד שמאל בעמדה 36, ובשלב השני שתל בצד ימין, בעמדה 46. במהלך הקידוח בצד ימין חש המתרפא בכאב חד וזרם חזק. הרופא הפסיק את הטיפול לזמן קצר ואחר כך השלים אותו. לאחר הטיפול הוא שלח את המתרפא לביצוע צילום פנורמי אותו מסר המתרפא לרופא באותו יום.
למחרת הטיפול פנה המטופל טלפונית אל הרופא והתלונן כי אין לו תחושה בשפה התחתונה ובעור הסנטר בצד ימין. הרופא השיב כי "יתכן שפגע בעצב ויתכן שיישאר עם הרדמה לכל החיים ואין מה לעשות".

במקביל הפנה הרופא את המטופל למומחה לכירורגיה פה ולסתות, אשר טיפל בו טיפול תרופתי ללא הצלחה. המטופל הגיש כתב תביעה נגד הרופא המטפל בגין רשלנות רפואית, בטענה כי הטיפול היה רשלני וכתוצאה מכך נגרמה לו פגיעה עצבית ואובדן תחושה בשפה ובעור הסנטר.

 

טענות התביעה
בכתב התביעה נטען כי, כתוצאה מהפגיעה העצבית הנובעת מהטיפול הרשלני, סובל התובע "מכאבים, מראה לא אסתטי, אי נעימות בהשתלבות בחברה, מוגבלות בתפקוד היומיומי, אי יכולת לאכול כהלכה, מפגמים בדיבור, מדליפת ריר לעיתים בצורה בלתי נשלטת, אי יכולת הפעלה נורמלית של שפתו התחתונה, מחוסר ריכוז והחמור מכל, חשש לפגיעה מתמשכת במערכת העצבית במוח. כמו כן, נמנעת מהתובע הנאה מינית אורלית ובכלל זה אין התובע יכול להתנשק עם רעייתו כימים ימימה".
הנכות הוערכה על ידי המומחה מטעם התביעה ב- 10% - 15%.

 

חוות דעת מטעם התביעה
התביעה נשענה על שתי חוות דעת רפואיות של מומחה בתחום רדיולוגיה דנטלית ומומחה בתחום הנוירולוגיה. המומחים מטעם התביעה קבעו בחוות דעתם כי הטיפול הדנטלי נעשה בצורה רשלנית מהסיבות הבאות :
1. ביצוע צילום פנורמי יוצר עיוות של כ- 26% ומחייב תיקון המדידה לקביעת גובה העצם הזמינה בהתאם. הקושי בצילום פנורמי הוא שמידת העיוות משתנה ממכשיר למכשיר ומצילום לצילום בהתאם לעמדת המטופל. במקרה זה גובה העצם היה לפי חוות דעת של המומחה 9 מ"מ מגובה הרכס האלואולרי עד התעלה המנדיבולרית אך השתל שהוחדר היה באורך של 12 מ"מ שהוא גדול מהנדרש ולכן נגרמה פגיעה בעצב.
2. בכל המקרים בהם קיימת סכנה לפגיעה באיבר חשוב כגון תעלת העצב, הסינוס המקסילרי וחלל האף, יש חובה לבצע טומוגרפיה (CT). כתוצאה משימוש בשיטת צילום לא נכונה, נבחר שתל לא מתאים וארוך יותר מהנדרש. אם הרופא היה משתמש בצילום טומוגרפי רגיל או בטומוגרפיה ממוחשבת הנזק היה נמנע. המסקנה של המומחה מטעם התביעה הינה חד משמעית כי צילום פנורמי איננו מספיק לצורך תכנון וביצוע שתלים דנטליים.

 

טענות ההגנה:
המומחה לרפואת שיניים מטעם ההגנה טען, כי צילום פנורמי מספק ואין צורך בצילומים נוספים. הוא לא ידע להסביר את סיבת הפגיעה היות וצורת המדידה כפי שבוצעה ע"י הרופא המטפל ע"ג הצילום הפנורמי ידועה ומקובלת. כמו כן בצילום פריאפיקלי ופנורמי שבוצעו מיידית לאחר ההשתלה נמצא שהשתל מעל התעלה המנדיבורלית ולא בתוכה.

 

ההכרעה המשפטית:
בית המשפט קבע כי במקרה זה יש מקום להחיל את כלל "הדבר מדבר בעדו" ולהעביר את הנטל לשכנע כי לא היתה רשלנות בטיפול בתובע אל כתפי הרופא הנתבע. זאת בשל העובדה שמדובר בנזק אשר לכאורה מסתבר יותר להיות תוצאה של רשלנות מאשר העדרה של רשלנות.
בית המשפט קבע עוד כי גם לולא הוחל הכלל האמור, הורם הנטל להוכיח שהרופא הנתבע היה רשלן מהטעמים הבאים:
1. השיקולים של הנתבע לא היו שיקולים סבירים וברמה מקובלת, בנסיבות העניין ולנוכח הסיכונים הצפויים שהיו ידועים לו.
2. הנתבע לא התחשב די הצורך בטיבו המשתנה של מדע הרפואה למועד הטיפול ולא עשה שימוש באמצעי ההדמיה העדכניים שעמדו לרשותו.
3. טיפול ההשתלה תוכנן באופן לקוי ולא לאחר ביצוע כל הבדיקות הנדרשות.
4. לא היו שיקולים מוצדקים להימנע מביצוע צילום טומוגרפי או צילום סי.טי למעט אולי עלות הצילומים שאיננה צריכה לשמש כשיקול כאשר מדובר בסיכון כה ברור.
5. בכל מקרה היה מן הראוי להציג בפני המטופל את אופי הסיכון ואת יכולתם של הצילומים להפחיתו ואף לבטלו.


בית המשפט קבע כי למרות שלא הודגמה פריצה של התעלה המנדיבולרית על ידי השתל עדיין ניתן ליחס את הפגיעה העצבית לשתל הלא מתאים שהושתל.
בית המשפט פסק לתובע 10% נכות רפואית לצמיתות והעניק לו פיצוי של 75,000 ₪ בגין כאב וסבל בעקבות הפגיעה העצבית, וכן סכומים נוספים בגין הפסד השתכרות בעבר והוצאות, סכום כולל של 120,000 ₪.

 

סיכום ומסקנות:
1. רופא השיניים חייב להיות מעודכן בידע, בטכניקות ובאמצעים המודרניים בתחום טיפולו, שאם לא כן הוא עלול להיחשב לרשלן.
2. יש לשקול את הצורך בהפניה לביצוע בדיקת סי.טי במקרים שבהם יש סיכון גבוה לפגיעה באיבר אנטומי סמוך לאזור ההשתלה.
3. יש לידע את המטופל על הסיכונים בביצוע השתלה לרבות פגיעה עצבית ולהחתים אותו על טופס ההסכמה הייעודי להשתלה, לאחר מתן ההסבר המתאים בעל-פה.
4. על הרופא המטפל לשקול התייעצות עם רופאים מומחים בטרם ביצוע טיפולים רפואיים מורכבים.
5. על הרופא לדעת את המגבלות של שיטות ההדמיה ואמצעי העזר העומדים לרשותו ולהביא אותן בחשבון בקביעת תוכנית הטיפול.
6. אף אם לא ניתן להוכיח מבחינה רפואית קשר חד משמעי בין הטיפול שניתן לבין הנזק שנגרם למטופל (פגיעה עצבית) בית המשפט מתבסס על עצם העובדה שהוחמר הסיכון לגרימת נזק כדי לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק.
 

 

לניתוח סיבות שורש - RCA

כל הטפסים, הפרסומים, ההמלצות וההנחיות הכלולים באתר זה, הם בבחינת המלצה בלבד, הם אינם מיועדים לשמש תחליף לייעוץ רפואי, משפטי או אחר הנדרש בכל מקרה לגופו.