MRM-banner-1

קטגוריות
פרסומי MRM
המלצות MRM
פסקי דין
אירועים ולקחיהם
טפסי הסכמה
הרצאות ומצגות
ניוזלטרים
מדריכים לרופאים

nl_button

היקף ההסבר וההסכמה מדעת

עובדות המקרה:

מתרפאה בת 70 פנתה למרפאת שיניים עקב נפילת גשר ישן שנאחז על ארבע שיניים קדמיות בלסת התחתונה, מספר 34, 33, 43, 44, למעט שיניים אלה הלסת התחתונה היתה מחוסרת שיניים.

 

תוכנית הטיפול

בתוכנית הטיפול המופיעה ברשומה הרפואית של המתרפאה מצוינות שלוש חלופות אפשריות של טיפול:

א.      עקירת כל השיניים והכנת תותבת שלמה.

ב.      כיפות על שורשי השיניים ותותבת על שלמה.

ג.      תותבת על שלמה עם טיק טק.

בסופו של דבר נבחרה תוכנית הטיפול השניה שכללה:

א. טיפולי שורש בשיניים 34, 33, 44

ב. כיפות מתכת על שורשי השיניים

ג. תותבת על שלמה תחתונה עם רשת יצוקה מכרום קובלט

נרשמה הערה כי יתכנו שינויים בתוכנית המקורית.

בגיליון הרפואי צויינה התוכנית הנבחרת והעלויות שלה ולצד הרישום חתמו הרופא המטפל והמטופלת.

הטיפול הראשוני שבוצע ע"י הרופא הנתבע כלל שלושה טיפולי שורש. לאחר מכן הותקנה תותבת זמנית, אשר הסבה לתובעת סבל ואי נוחות עד כדי כך שביקשה לעבור לטיפולו של רופא אחר. בפגישה האחרונה בין התובעת לרופא המטפל הושחזו ארבע שיניים עד לגובה החניכיים בהתאם לתוכנית הטיפול.

המתרפאה הועברה לבקשתה לטיפולו של רופא אחר להמשך טיפול, בהתאם לתוכנית המוסכמת. בשל סכסוך כספי שהתעורר עם המרפאה, החליטה המטופלת המאוכזבת לפנות למרפאה אחרת לשם המשך הטיפול. הטיפול לא צלח שכן הכיפות נפלו מהשיניים למרות שהרופא המטפל השלישי המשיך למעשה, את תוכנית הטיפול המקורית. בעקבות זאת פנתה התובעת לרופא רביעי שם עברה טיפול ושיקום אשר כלל עקירת השיניים וביצוע תותבת על גבי שתלים דנטליים אשר בוצעו בקדמת הלסת.

 

טענות התביעה

התובעת טענה כלפי הרופא המטפל הראשון (הנתבע) כי לא פעל בהתאם לתוכנית המוסכמת בכך שלא סיפק לה שחזור זמני מודבק, אלא שחזור זמני נשלף שהסב לה סבל רב. כמו כן השחיז הרופא את השיניים לגדמי שורשים כך שלא נראו בפה ולא אפשרו המשך הטיפול בהתאם לתוכנית המוסכמת.  התובעת נאלצה לעבור עקירה של השיניים המאחזות ולבצע השתלת שתלים כמאחזים לתותבת על.

לטענת התובעת, לא הוסבר לה מאומה על הצורך בהשחזת השיניים בלסת התחתונה עד גובה החניכיים, ואף, נאמר לה לדבריה, כי יש לשמור על השיניים הבודדות בעזרת טיפולי שורש. היא הבינה מכך כי השינים ישארו שלמות.

טענות ההגנה

הרופא המטפל הראשון שנתבע טען כי הציג לתובעת את החלופות הטיפוליות על משמעויותיהן וכן הסביר שלאורך זמן יהיה צורך לעקור את השיניים המאחזות ולהתקין תותבת שלמה וכי הדבר הובן על ידה.

 

חוות הדעת הרפואית

לרשות בית המשפט עמדו שלוש חוות דעת רפואיות.

א. חוות דעת מטעם התובעת

ב. חוות דעת מטעם הרופא הנתבע

ג. חוות דעת מטעם המומחה שמונה על-ידי בית המשפט

 

חוות הדעת מטעם התובעת

המומחה מטעם התובעת קבע בחוות דעתו כי על פי צילומי רנטגן אשר בוצעו טרם הטיפול לא היה צורך כלל בטיפול שבוצע אלא בהחלפת הגשר הישן בגשר חדש יותר, ובשל השחזת השיניים לא ניתן להתקין גשר חדש, אלא בעזרת שתלים שעלותם יקרה מאוד.

 

חוות דעת מטעם הרופא הנתבע

בהתאם לחוות דעת של המומחה מטעם ההגנה כל אחת משלוש החלופות שהוצעו למתרפאה היו סבירות ונכונות והטיפול שקיבלה התאים לתוכנית הטיפול שנבחרה. בחוות דעתו שלל המומחה את טענת המומחה מטעם התובעת לפיה היתה האפשרות לבצע גשר חדש על השיניים הקיימות ותותבת חלקית להוצאה. זאת מהטעמים הבאים:

א. התמונה הרנטגנית טרם הטיפול הדגימה פחות מ - 50% תמיכה גרמית לשיניים הקיימות.

ב. היחס בין אורך השורש לכותרת הקלינית היה הפוך ביחס של אחד לשלוש

ג. קיים מרווח גדול מדי בין השיניים המאחזות (43,33)

ד. בלסת הנגדית מותקן גשר העלול לגרום להפעלת עומס רב על השיניים בלסת התחתונה אשר יגרום לאובדנן.

 

חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט

בחוות דעתו קבע המומחה מטעם בית המשפט כי הטיפולים אשר בוצעו למתרפאה היו מיותרים וכינה אותם "טיפולי יתר" over treatment) ). לדעתו, הגשר הישן היה תקין והיה צורך רק בהחלפת התותבת החלקית להוצאה. בחקירתו בבית המשפט הסתבר שלא היה מודע לכך שהגשר נפל מספר פעמים. לאור המידע החדש שהונח בפניו אישר המומחה של בית המשפט כי הוא מסכים "בהסתייגות" לתוכנית הטיפול.

פסיקת בית-המשפט

לעניין בחירת תוכנית הטיפול קבע בית המשפט כי קיימות שתי אסכולות עיקריות: האחת תומכת בשמירת השיניים ככל שניתן, והאחרת תומכת בהשחזת השיניים והכנת תותבת על שלמה, או עקירה והכנת תותבת שלמה.

בית המשפט קבע כי שתי האסכולות מקובלות ולפיכך "פעילות רופא לא תחשב רשלנית, אם התבססה על העדפת הגישה האחת מבין האסכולות הקיימות".

בית המשפט מבסס קביעה זו על פסיקתו של ביהמ"ש העליון שקבע כי "הלכה היא, כידוע, כי פעילות רופא לא תחשב כרשלנות אם עשייתה התבססה על העדפת תפיסת של אחת האסכולות הרפואיות המוכרות", (2,1).

לעניין ביצוע תוכנית הטיפול הגיע בית המשפט למסקנה כי העובדה שלתובעת נגרם אי נוחות ושפשופים מהתותבת הזמנית אינה כשלעצמה ראיה לרשלנות בביצוע הטיפול. וכי לא הוכח שהייתה רשלנות כזאת בעדויות שהובאו בפני בית המשפט.

ביהמ"ש הקדיש את הדיון המרכזי בפסיקתו לנושא היקף ההסבר שניתן לתובעת ובחן אם אמנם נתנה הסכמה מדעת לתוכנית הטיפול שנבחרה תוך הבנת ההשלכות שלה.

מתן הסבר וקבלת הסכמה מדעת

בית המשפט קבע כי אין ספק כי טיפול שיניים אינו טיפול להצלת חיים ועיכוב בטיפול אינו עלול לסכן את חיי המטופל. לכן יש לרופא די זמן על מנת לתת למטופל הסבר מפורט שיאפשר לו להפעיל שיקול דעת מושכל ומלא על מנת להחליט על רצונו בטיפול המוצע.

בית המשפט קבע כי יש לדרוש הקפדה מלאה על דרישת ההסבר המלא והמפורט למטופל לפני הטיפול וכי הסבר חלקי מונע מהמטופל מתן הסכמה מדעת תוך שקילת כל הגורמים הרלוונטים לקבלת ההחלטה הנכונה.

לגופו של עניין בית המשפט הדגיש כי ברשומה צויינו אמנם תוכנית הטיפול והחלופות הטיפוליות אשר הוצעו למטופלת, אך לא נכתב דבר לגבי ההסבר שניתן למטופלת באשר לצורך בהשחזת ארבע השיניים הנותרות עד לגובה החניכיים ושיקומם בעזרת תותבת על.

בית המשפט קבע כי עצם העובדה שלבעל מקצוע ברור שהתקנת תותבת על שלמה מחוייבת השחזה של השיניים המאחזות אינה פוטרת את הרופא מן הצורך להסביר זאת למטופלת שאינה מצוייה ברזי המקצוע. לאור זאת קבע בית המשפט כי הרופא המטפל נושא באחריות בשל מתן טפול רפואי ללא הסכמה מדעת של המטופלת ובכך התרשל והוא אחראי לפצות אותה על נזקיה.

הפיצוי שנפסק לתובעת היה בגין כאב וסבל והוצאות רפואיות בסכום כולל של 25,000 ₪ נכון למועד פסק הדין.

 

לקחים ומסקנות

  1. מקום שבו קיימות חלופות טיפוליות או גישות טיפוליות שונות לפתרון אותה בעיה, העדפה של גישה אחת על פני האחרת אינה כשלעצמה בבחינת רשלנות רפואית (אסכולות טיפוליות).
  2. במקרה של קיום חלופות טיפוליות יש להסביר למתרפא בפירוט את החלופות ואת המשמעויות שלהן לגביו ואף לרדת לפרטי הטיפול אשר אינם נהירים למתרפא ההדיוט.
  3. יש לתעד את ההסברים הניתנים בגליון הרפואי ובמקרים המתאימים להחתים על טופס הסכמה ייעודי.

 

חשוב להדגיש כי במקרה זה חוייב רופא השיניים הנתבע לפצות את המתרפאה, למרות שלא נפל דופי בבחירת תוכנית הטיפול או בביצועה וכל הבעיה הייתה בהיקף ההסבר שניתן למתרפאה בקשר עם התוכנית הנבחרת.

 

_____________________________________________________________________

1.    ע"א 323/89 פכרי קוהרי נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות, פ"ד מה(2),  142 , 160.

2.       ע"א 4384/90 שמעון ואתורי ואח' נ' בית החולים לניאדו, תקדין עליון, כרך 97 (1), תשנ"ז / תשנ"ח 1997.

 

חזרה

כל הטפסים, הפרסומים, ההמלצות וההנחיות הכלולים באתר זה, הם בבחינת המלצה בלבד, הם אינם מיועדים לשמש תחליף לייעוץ רפואי, משפטי או אחר הנדרש בכל מקרה לגופו.