MRM-banner-1

קטגוריות
פרסומי MRM
המלצות MRM
פסקי דין
אירועים ולקחיהם
טפסי הסכמה
הרצאות ומצגות
ניוזלטרים
מדריכים לרופאים

nl_button

חשיבות האנמנזה ומתן ההסברים לנשים הנוטלות גלולות למניעת הריון

 בת 21, פנתה לגינקולוג לקבלת מרשם לגלולות למניעת הריון. הרופא נטל אנמנזה אישית ומשפחתית לגורמי סיכון, והיא מסרה שהיא בריאה בדרך כלל, פרט לאפיזודה של כאבי בטן, שסיבתה לא נמצאה. במהלך הביקור ביצע הרופא בדיקה גינקולוגית, והמטופלת נשלחה לביצוע על-קול גינקולוגי. ארבעה חודשים לאחר מכן, חזרה אל אותו רופא, עם תוצאה תקינה של בדיקת העל-קול, וקיבלה ממנו מרשם לגלולות לשלושה חודשים, אחריהם התבקשה לחזור לביקורת. אכן, לאחר כשלושה חודשים, שבה אל הרופא ובהעדר תלונות, המרשם חודש.
במהלך כשנתיים, שבה וביקרה אצל הרופא שש פעמים נוספות, ארבע מהן לביקורת, ושתיים בשל פטרת נרתיקית. בתקופה זו, פנתה פעם אחת גם לרופא המשפחה, לשם הפנייתה לדיאטנית. ברישום רופא המשפחה מאותו תאריך נרשם: "תלונת/סיבת הפניה: משקל 90 גובה 173 obesity.

בדיקות /הפניות: טופס הפניה כללי דיאטנית".
בביקור החמישי אצל הגינקולוג התלוננה על השמנה, והגינקולוג החליף את סוג הגלולות. כעבור חודשיים, הנפיק מרשם נוסף.
כשמונה חודשים לאחר מכן, בשעה 01:30, פנתה לחדר מיון בשל קושי בנשימה, וכאב בכתף שמאל ובגב. נתקבלה על-ידי אחות, שרשמה את תלונותיה, כ"קושי בנשימה, כתף שמאל וגב "תפוסות"". לאחר מכן נבדקה על-ידי מתמחה צעיר בכירורגיה שציין: "התכווצות שרירים בגב והטרפזוס משמאל, דבר שמפריע לה לנשום עמוק. שוללת מחלות רקע או טיפול קבוע. ללא תלונות נילוות על כאבים בחזה, קוצר נשימה או תלונה אחרת". ממצאי בדיקה גופנית היו תקינים, למעט: "רגישות בהזזת יד ימין. רגישות במישוש שרירי הגב במיוחד ה- "TRAPEZUS. צילום חזה היה בגדר התקין. בבדיקת דם נמצא ערך גבוה של כדוריות לבנות. בשעה 02:00 נמדד לחץ דם של 152/98 ודופק 114 לדקה. בשעה 05:00 היה לחץ הדם 139/86 והדופק 101 לדקה. קיבלה זריקת אופטלגין בשעה 02:15.
בשעות הבוקר שוחררה מחדר המיון בידי מתמחה בכיר, באישורו של רופא בכיר, מאחר ש"לא נמצאה בעיה פנימית חריפה המחייבת אשפוז דחוף". המטופלת הונחתה להמשיך מעקב אצל הרופא המטפל, ואם ימשיכו התלונות, לשוב למיון.
כעבור עשרה ימים הובהלה באמבולנס, לחדר מיון שם נרשם: "קוצר נשימה פתאומי משך שעתיים וכאב גב", וכן "ידוע שמקבלת גלולות כשנתיים".

בחדר מיון הדרדר מצבה עד צורך בהחייאה. צילום חזה ואקו לב העלו אבחנה של תסחיף מסיבי לריאות. היא הובהלה לחדר ניתוח, שם בוצעה אמבולקטומיה מהעורק הפולמונלי. למרות טיפול אינטנסיבי במחלקת טיפול נמרץ, מצבה הדרדר עד כשל רב מערכתי, בעטיו נפטרה.
משפחת המטופלת תבעה את הגינקולוג ואת בית החולים.
 

טענות הצדדים

התובעים מעלים שלוש טענות עיקריות נגד הטיפול שנתן הגינקולוג:

מתן מרשם לגלולות למניעת הריון, למרות שלטענתם, סבלה מפגם מולד במערכת הקרישה.
מתן מרשם לגלולות על אף שסבלה מעודף משקל ובלא ביצוע בדיקות מכוונות למנגנון הקרישה.
אי יידוע המטופלת שהיא נמצאת בקבוצת סיכון, ואי מתן הסבר כי גלולות למניעת הריון הן תרופה לכל דבר, וכי עליה לציין שהיא נוטלת גלולות, כל אימת שתחוש ברע ותזדקק לטיפול רפואי.
 

הטענות נגד בית החולים
"הטיפול שקיבלה המנוחה בחדר מיון בפנייתה הראשונה היה רשלני, ובמהלכו לא אבחן הצוות הרפואי שהמנוחה סבלה מתסחיף ריאתי, הגם שהתסמינים עליהם התלוננה וממצאי הבדיקות אמורים היו לעורר חשד כאמור".... כמו כן, טוענים התובעים שהמנוחה טופלה על-יד רופאים זוטרים.

לטענת ההגנה:

לא היתה כל עדות לפגם מולד במערכת הקרישה של המנוחה, וטענה זו אף אינה נתמכת בתיעוד הרפואי שהוגש.
השמנת יתר אמנם מהווה גורם סיכון בעת נטילת תרופות, אך בקטגוריה הקלה ביותר.
על-פי נייר העמדה של החברה הגינקולוגית, אין המלצה לביצוע בדיקות לאיתור בעיות קרישה בזמן מתן גלולות למניעת הריון.
למנוחה לא היו, בחדר מיון, תלונות אופייניות לתסחיף ריאתי.

ההכרעה המשפטית

בית המשפט קבע כי הנתבעים התרשלו במתן הטיפול במנוחה ופסק לשלם למשפחתה פיצויים, מהטעמים הבאים:
הגינקולוג: לא היה מודע לסיכון של משקל היתר, ולכן לא ציין בפניה את עובדת היותה שייכת לקבוצת סיכון.
בהיעדר רישום ספציפי, לא יכול הגינקולוג להוכיח שהסביר למנוחה שהגלולות הן תרופה, ושעליה לציין את נטילתן בעת פניה לטיפול רפואי.
המתמחה שקיבל המנוחה בחדר מיון: נטילת האנמנזה מן המטופלת היתה לקויה, התעלם מהתלונה על קושי בנשימה כפי שתועדה על-ידי האחות, לא בדק את מספר הנשימות של המנוחה והתעלם מהדופק המהיר.

המנוחה לא נשאלה האם היא נוטלת גלולות.
המתמחה ששחרר את המנוחה לביתה, לא בצע מיפוי ריאות, ולא המליץ על ביצועו במסגרת דחופה אחרת.

לקחים
נטילת אנמנזה מליאה - אין להקל ראש בנטילת אנמנזה, בעיקר בביקור ראשון של מטופל אצל רופאו. במצבים בהם המטופל עונה תשובות לקוניות כדוגמת "הכל בסדר", יש לשאול שאלות מכוונות. יש לתעד את תלונות החולה כהווייתן ולא לעשות אינטרפרטציה של דברי המטופל. אין להסתפק בהתרשמות כללית, או בדיווח של המטופל, ויש לתעד מדדים שנבדקו.

נטילת אנמנזה בחדר מיון - חשוב לשאול מטופלות בגיל הפוריות אם הן נוטלות גלולות למקרה שלא ידווחו על כך בהנחה שאין זו תרופה, או שהמידע הזה אינו רלבנטי לאבחנה.
מתן הסבר על טיפול תרופתי - על הרופא המטפל חלה החובה למסור למטופל מידע על כל טיפול הניתן לו, כולל תופעות לוואי ועל הצעדים שעליו לנקוט אם יופיעו. במקרים בהם הטיפול אינו הכרחי ודחוף להצלת איבר או חיים, כמו גלולות למניעת הריון, חלה על הרופא חובת הסבר רחבה ביותר, כולל סיכונים נדירים. יש לתעד ברשומת המטופל את ההסבר שניתן לו. יש להנחות נשים הנוטלות גלולות, לדווח על כך כשהן נשאלות על שימוש בתרופות.
העברת מידע בצוות המטפל - כאשר אנשי צוות אחדים מטפלים במטופל, לדוגמא, רופא משפחה ורופאים מקצועיים, רופאים ואחיות, חשוב להתייחס למידע שקיבל כל אחד מהם ולבצע רישום מדויק של כל העובדות, תלונות המטופל והפעולות שננקטו.

 

חזרה

כל הטפסים, הפרסומים, ההמלצות וההנחיות הכלולים באתר זה, הם בבחינת המלצה בלבד, הם אינם מיועדים לשמש תחליף לייעוץ רפואי, משפטי או אחר הנדרש בכל מקרה לגופו.