MRM-banner-1

קטגוריות
פרסומי MRM
המלצות MRM
פסקי דין
אירועים ולקחיהם
טפסי הסכמה
הרצאות ומצגות
ניוזלטרים
מדריכים לרופאים

nl_button

שחרור חולה מבית החולים

המידע הנדרש, שיקולים רפואיים ושיקולים מנהליים

גבר בן 73, עולה חדש שאינו דובר עברית, אושפז באופן דחוף בבית חולים פרטי, לצורך ניתוח מעקפים, לאחר שביצע צנתור לב בבית חולים אחר. הניתוח בוצע בידי רופא חוץ, מומחה ותיק בכירורגית לב, בסיוע חלקי של רופא שעבד במשרה מלאה בבית החולים, גם הוא מומחה בכירורגית לב.

  

לאחר הניתוח, שעבר ללא כל אירוע חריג, הועבר המטופל למחלקת טיפול נמרץ ובהמשך, למחלקה פנימית. מהלך ההחלמה, משך 7 הימים הראשונים לאחר הניתוח, היה תקין.

  

ביום השמיני לאשפוזו, עלה חום גופו והוא טופל בכדור אקמול, שהוריד את החום למספר שעות. משעלה חום גופו שנית, נלקחו תרביות דם והותחל טיפול בטריביד במינון שלmg 400 פעמיים ביום. ביום המחרת, עלה חומו וירד לסירוגין. ביום העשירי לאשפוזו נסתמנה מגמת ירידה בחום, והוא שוחרר יום לאחר מכן, כשחום גופו 37.4 ודופק 117 לדקה. יש לציין שבזמן שחרורו לא היתה עדיין בידי הרופא תשובה של תרבית הדם.
המטופל הגיע לביתו בשעות אחה"צ. כעבור זמן קצר חש ברע. רופא, שהוזעק לביתו, פינה אותו לבית חולים אחר.
בקבלתו היה חום גופו 37.7 והוא היה מבולבל. אובחן הלם ספטי והותחל בטיפול אנטיביוטי. למחרת היום, התברר כי בתרבית הדם בבית החולים בו עבר את הניתוח, צמח Staf. Aureus (MERSA). למרות טיפול אנטיביוטי ב- Vancomicyn וטיפול תומך, מצבו התדרדר והוא נפטר.
בנתיחה לאחר המוות נקבע, כי סיבת המוות היתה אלח דם, עם קריסת מערכות.

 
קביעות בית המשפט בערעור

המטופל שוחרר מבית החולים, למרות שבבוקר היום קודם לכן, נרשם בדיווח האחיות: "שקוע, ישנוני מאוד נבדק על- ידי... ב.מ.פ. ....במוניטור: סינוס טכיקרדיה עד 110-115." במשמרת ערב נרשם: "במהלך הערב החולה שקוע, הוזמן תורן לבדקו. חום שנמדד בתחילת משמרת הערב היה 38 ובשעה 15:50 קיבל אופטלגין שלאחריו ירד החום ל- 37 (בשעה 18:00) ול- 36.5 (בשעה 21:00)". למחרת, בבוקר יום השחרור, היה חומו 37.7, הסטורציה היתה 88% והדופק 116. התלונן על קושי בנשימה, ולדברי המשפחה הרגיש רע. בדיווח האחיות נרשם: "משתחרר למרות החום בהוראת ד"ר....".

 

במכתב השחרור נרשם כי הבדיקות הן "בגדר הנורמה", למרות שלא היו ביד הרופא תוצאות תרבית הדם ואף לא נרשם כי נלקחה תרבית דם שתוצאותיה טרם ידועות. רישום זה הטעה את רופאי בית החולים האחר, אליו פנה בהמשך.
לא סביר, שרופא ששלח בדיקות דם, מפני שסבר שהן נדרשות, לא יברר את תוצאותיהן, בעיקר לאור העובדה שלמטופל היה חום ביום שחרורו מן האשפוז. לא סביר, שרופא שעבד בבית החולים מספר שנים, לא ידע שהמעבדה אינה פעילה בסופי שבוע. סגן מנהל בית החולים, שתמך בהחלטת רופא הבית לשחרר את המטופל מאשפוז, שימש כסמכות ניהולית ולא כסמכות רפואית.

  

בהעדר רישום ההמלצה לעבור לבית החלמה, אין הוכחה שאכן קיבל המלצה כזו, מה גם, שעל פי הנוהג בבית החולים האחות שמונתה לתפקיד שחרור חולים מאשפוז לאחר ניתוח לב, והיתה אמורה לתאם ההעברה לבית ההחלמה לא תיעדה זאת. התנגדותו של הבן להעברת המטופל לבית ההחלמה, היתה צריכה להשפיע על ההחלטה להשאירו באשפוז וכך למנוע מצב בו נלקח על ידי המשפחה לביתו ללא פיקוח רפואי.
חוסר הטיפול בזיהום, משך מספר ימים, הוא שהביא למותו של המטופל.

 

הנוהל בבית החולים, לפיו המלצה לגבי המשך טיפול בבית החלמה, אינה נרשמת במכתב השחרור משיקולי תקציב, אינו ראוי. כל חולה המשתחרר מבית חולים חייב לדעת מהן ההוראות וההמלצות להמשך הטיפול בו.
נוהל זה, פגום ככל שיהיה, אינו פוטר את הרופא מאחריות, שכן לא נקט את כל האמצעים שיכול היה לנקוט במסגרת אחריותו המקצועית.

 

לקחים

 

 

1. אחריות המעקב של רופא, אחר תוצאות של בדיקות.
תוצאות של בדיקות הנלקחות ממטופל, מהוות מרכיב חיוני בקבלת החלטות טיפוליות. חובת המעקב אחר תוצאות של בדיקות, חלה על הרופא ששלח את הבדיקות. אין מקום להניח הנחות לגבי תוצאות בדיקות כאשר הן אינן מונחות בפני הרופא ועליו לברר אותן באופן אקטיבי, בוודאי כאשר יש להן משמעות בהחלטה אם לשחרר מטופל מבית חולים.

 

 

2. תקשורת עם מטופלים.
בעיות שפה הן אחת ממכשלות התקשורת בין צוות רפואי למטופלים. גם כאשר נעשה שימוש במתורגמן, קיימת המגבלה של חוסר היכולת הרופא/האחות להבין את הדברים כפי שתורגמו. בנוסף, כשמדובר בעולים חדשים, יש להביא בחשבון גם פערים תרבותיים ותפיסתיים. במקרים אלה, מומלץ שהמתרגם יבקש מהמטופל לחזור על ההסבר שקיבל במילים שלו, על-מנת לוודא את הבנתו.

 

 

3. רישום מלא במכתב שחרור.
קיימת חשיבות ממדרגה ראשונה, לרישומים רפואיים ויש לראות בהם חלק בלתי נפרד משגרת העבודה. חשיבותם בכך שהם מציגים בפני צוות המטפלים, או כל מי שיתבקש לטפל במטופל בהמשך, את השתלשלות הדברים בכל שלב ושלב של המחלה. יש לציין, שבמקרים בהם לא התקבלו כל תוצאות הבדיקות שבוצעו בבית החולים, יש לציין זאת במפורש, שכן על סמך רישום זה, יוכל להתקיים מעקב שוטף ואחראי אחר מצבו של המטופל ותתקבלנה החלטות טיפוליות נאותות. הימנעות מרישום זה, עלולה להטעות את הצוות הרפואי שמקבל את המטופל להמשך טיפול.
כן יש לרשום במכתב השחרור, המלצות להמשך טיפול, לרבות המלצות לשהייה בבית החלמה.
גם הרופא המטפל עצמו, זקוק לרישומים הרפואיים על-מנת לשמר את המידע המצוי בידו אודות המטופל בזמן אמת ולרענן את זכרונו בתהליך המעקב אחר מצב בריאותו.

 

4. תקשורת של הצוות המטפל.
העברת מידע בין הסקטורים השונים בצוות המטפל, היא אמצעי חשוב ביותר בשמירה על בטיחות המטופל ובאבטחת הטיפול. כך, התייחסות הצוות הרפואי לרשומה סיעודית ו/או שיחה עם האחיות, המופקדות על הטיפול בחולה, יכולות להוסיף לרופא מידע טרם שחרור המטופל מאשפוז.

 

 

5. הבסיס לקביעת נהלים.
מוסדות רפואיים הקובעים נהלים, גם אם הם בתחום מינהלי, חייבים להביא בחשבון שיקולים רפואיים ולא שיקולי תקציב בלבד, שעלולים לפגוע בבריאותו של המטופל. בית המשפט משתמש במונח "רשלנות רפואית מנהלית", במקרים בהם מוסד רפואי מסתפק בצוות רפואי מצומצם, קופות החולים אינן מאשרות בדיקה עליה המליץ הרופא, או מסתפקות בתרופות המתאימות פחות לטיפול במחלה, כל אלה משיקולי תקציב.

 

חזרה

כל הטפסים, הפרסומים, ההמלצות וההנחיות הכלולים באתר זה, הם בבחינת המלצה בלבד, הם אינם מיועדים לשמש תחליף לייעוץ רפואי, משפטי או אחר הנדרש בכל מקרה לגופו.