MRM-banner-1

קטגוריות
פרסומי MRM
המלצות MRM
פסקי דין
אירועים ולקחיהם
טפסי הסכמה
הרצאות ומצגות
ניוזלטרים
מדריכים לרופאים

nl_button

פסיקות אודות החשיבות בשימוש בטפסי ההסכמה וההסברים הניתנים למטופלים (2018)

לאחרונה ניתנו על ידי בתי המשפט שונים, שני פסקי דין הנוגעים לסוגיה של קבלת הסכמה מדעת ממטופלים.
פסק דין אחד, אשר דחה את התביעה, במקרה בו התובעת הוחתמה על טופס הסכמה ייעודי
פסק דין שני, אשר קיבל את התביעה ופסק פיצויים לתובעת, אשר לא הוחתמה על טופס הסכמה ייעודי.
פסקי הדין הללו מדגימים את התרומה הרבה שיש להחתמת מטופלים על טפסי הסכמה ייעודיים, להדיפת תביעות של מטופלים על פגיעה באוטונומיה שלהם.
 
 

להלן תקציר פסקי הדין:


תביעה אחת עסקה במקרה של אישה צעירה, אשר עברה אבלציה, עקב הפרעה בהולכה, והסתבכה עם חסם פרוזדורי מלא שהצריך השתלת קוצב לב קבוע. טענת רשלנות בהחלטה ובביצוע של האבלציה נדחתה על סמך חוות דעת של מומחה בימ"ש והדיון נסב סביב טענת החולה כי לא נתנה הסכמה מדעת לביצוע האבלציה, שכן לא היתה מודעת לסיכון של פגיעה בהולכה שתצריך השתלת קוצב. את הטענה הזו ניסתה האישה לבסס על העדר רישום מפורט בגיליון הרפואי ביחס להסברים שניתנו לה לפני ביצוע הפעולה. לעומת זאת, החולה חתמה על טופס הסכמה ייעודי לביצוע האבלציה בו היה מצויין הסיכון לסיבוך שיצריך השתלת קוצב לב קבוע.
נוכח קיומו של טופס הסכמה ייעודי, המפרט את הסיכון האמור, קבע ביהמ"ש, כי למרות החשיבות שיש לתיעוד שיחה בין רופא למטופל, במקרים בהם מדובר בשיחה אודות הסברים שניתנו, אין לצפות מהרופא לרשום כל מילה שנאמרת. תיעוד שכזה אינו סביר ואף עלול לפגוע בטיפול הרפואי.
במקרה זה, אין ספק כי קיומו של  טופס ההסכמה הייעודי עליו חתמה התובעת סייע להדוף את טענת התובעת כי לא ניתנו לה הסברים כנדרש.

קישור לפסק הדין
 
התביעה השניה עסקה במקרה של יולדת אשר טופלה בפיטוצין לזירוז הלידה ולאחר 3 שעות בהן הייתה פתיחה גמורה הוחלט שיש צורך לחלץ את העובר באמצעות ואקום.  לידת הואקום הסתבכה בקליעת רגליים וכתפיים. ובסופו של דבר חולצה תינוקת עם פגיעה במקלעת העצבים הברכיאלית ((ERB ו- Klumpake מצד ימין, שבר בעצם הבריח שמאל ודימום בקרקפת.
היולדת טענה כי לא הוסברו לה הסיכונים הטמונים בלידת ואקום, אל מול האופציה של ביצוע ניתוח קיסרי.
בתיק הרפואי צוין: "הוסבר הסיכון בקיסרי כעת בהשוואה לניתוח במצב אלקטיבי והוסברה האפשרות של ואקום, לאחר הסכמת בני הזוג בוצע ואקום"
מומחה במיילדות שמונה ע"י בימ"ש קבע, כי מהלך הלידה התבצע בהתאם לפרקטיקה המקובלת וכי לא היתה רשלנות בהחלטה ובביצוע של הואקום. נוכח זאת, התובעים צמצמו את עילת התביעה לפגיעה באוטונומיה בלבד וטענו כי לא הוסברו להם הסיבוכים בלידת ואקום.

קישור לפסק הדין


בית המשפט קיבל את טענת התובעת לעניין ההסברים וקבע, כי כיוון שבתיעוד הרפואי לא נרשם באופן מפורש הסיכון בלידת ואקום אל מול הסיכון בניתוח קיסרי, מכאן שלא ניתנו ההסברים הנדרשים בדבר הסיכונים הטמונים בלידת ואקום אל מול הסיכונים הטמונים בניתוח קיסרי באותו מועד. לאור זאת נקבע כי לא ניתנה הסכמה מדעת של היולדת לחילוץ בואקום. 
במקרה זה, בהעדר טופס הסכמה ייעודי פנה ביהמ"ש לבחון את התיעוד ברשומה הרפואית ובהעדר פירוט מספק, קבע, כאמור, שלא ניתנו הסברים מספקים ולא ניתנה הסכמה מדעת. 

 

 

 

חשוב לזכור:


•    במקרים בהם המטופלים הוחתמו על טופס הסכמה ייעודי, די ב"הערת הסכמה" כללית, לפיה הוסבר על הפעולה ועל הסיכונים והסיבוכים כמפורט בטופס ההסכמה.
•    במקום בו אין טופס ייעודי ואין פירוט מספק של ההסברים שניתנו בגיליון הרפואי, בתי המשפט מחילים אותם כללים החלים במקרים של תיעוד לקוי ונוטים להעביר את נטל ההוכחה ביחס להסברים שניתנו, אל כתפי הנתבעים.
•    לאור זאת, במקרים בהם אין טופס הסכמה ייעודי חשוב לתעד בפירוט רב יותר את ההסברים שניתנו, לרבות על החלופות הטיפוליות והסיכונים הכרוכים בכל אחת מהן.
 


 

כל הטפסים, הפרסומים, ההמלצות וההנחיות הכלולים באתר זה, הם בבחינת המלצה בלבד, הם אינם מיועדים לשמש תחליף לייעוץ רפואי, משפטי או אחר הנדרש בכל מקרה לגופו.