MRM-banner-1

קטגוריות
פרסומי MRM
המלצות MRM
פסקי דין
אירועים ולקחיהם
טפסי הסכמה
הרצאות ומצגות
ניוזלטרים
מדריכים לרופאים

nl_button

איגרת לרופאי השיניים - מרץ 2018: פיצוי בסך 1.4 מיליון ₪ בגין טיפול אורתודנטי שגרתי

הפעם מצאנו לנכון להביא לידיעת ציבור רופאי השיניים פסק דין אשר ניתן בבית המשפט  השלום והוגש עליו ערעור לבית המשפט המחוזי.
מדובר בטיפול אורתודנטי שגרתי במהלכו לא אובחנה מחלת חניכיים.
הפיצוי אשר ניתן במסגרת פסק הדין בבית משפט השלום הינו מהפכני בקנה מידה של תביעות בתחום הדנטלי.

תמצית המקרה:

התובעת, בת 10 שנים בשעתו, פנתה עם הוריה לייעוץ וטיפול אורתודנטי. הטיפול האורתודנטי נמשך כארבע שנים וכלל טיפול התובעת באמצעות פלטה, רסן צווארי וסמכים.

יש לציין, כי לתובעת מאפייני משנן מיוחדים - תופעה המכונה Taurodontism (שיניים שהשורשים שלהם קצרים משמעותית משורשים רגילים, בעוד שכותרת השן ובעיקר לשכת המוך גדולה בממדיה בהשוואה לשן טוחנת רגילה).

במהלך כל תקופת הטיפול לא בוצעו צילומי רנטגן והתובעת הופנתה לשיננית פעם אחת בלבד.

במהלך הטיפול, התובעת התלוננה על כאבים, והרופאה המטפלת הסבירה לה כי יש לייחס זאת לכוחות המופעלים על השיניים במהלך הטיפול.
כארבע שנים מתחילת הטיפול האורתודנטי, פנתה התובעת מיוזמתה למרפאת שיניים אחרת, לאור תחושה של נפיחות משמעותית בחניכיים, ושם הוסבר לה כי היא סובלת מדלקת חניכיים חריפה והיא הופנתה למומחה לפרדיודונטיה.
מומחה לפרדיודונטיה, אליו פנתה התובעת, סבר כי מצב המשנן של התובעת חמור וכי נגרם לה נזק רב עקב מחלה פריודנטלית שלא טופלה.
מאותו שלב, התובעת הפסיקה את הטיפול האורתודנטי והחלה טיפול אצל פריודונט.

התובעת (באמצעות הוריה) הגישה תביעה נגד הרופאה והמרפאה במסגרתה בוצע הטיפול, בטענה לרשלנות בביצוע טיפול אורטודנטי אשר במהלכו התפתחה מחלה פריודונטית, שאובחנה באיחור וגרמה לתובעת נזק בלתי הפיך.
התביעה התבססה על חוות דעת של מומחים בתחום האורתודנטיה והפריודונטיה.

המומחה האורתודנטי מטעם התביעה קבע כי כתוצאה מהטיפול הרשלני, נותרה התובעת עם סגר לקוי, הגבלה בתפקודי הלעיסה וכי כתוצאה ממצבה הפריודונטלי, לא ניתן יהיה לבצע טיפול אורתודנטי חוזר ולתקן את ליקוי הסגר ממנו סובלת התובעת.

מומחה התביעה בתחום הפריודונטיה קבע כי הרופאה המטפלת ביצעה את הטיפול האורטודנטי מבלי לבצע בדיקות ומעקב פריודנטליים. עוד קבע המומחה כי הרופאה המטפלת לא אבחנה את התפתחות המחלה הפריודונטלית וכי הטיפול האורטודנטי שבוצע, גרם להחמרת המחלה הפריודנטלית.
הוא קבע כי ישנה אפשרות סבירה של אובדן חלקי או מלא של השיניים בשנים הקרובות.

מומחי ההגנה בתחום האורתודנטיה והפריודונטיה קבעו כי התובעת סבלה ממחלת חניכיים אגרסיבית ונדירה ביותר אצל ילדים, ואין כל פרוטוקול לפיו היה מקום להפנות את התובעת לביצוע צילומי רנטגן, אשר היו מסייעים באבחנה של אותה מחלה אגרסיבית. עוד קבעו המומחים כי ספיגת השורשים, ממנה סובלת התובעת, הינה תופעת לוואי ידועה של טיפול אורתודנטי ואין בה בכדי להעיד על רשלנות בטיפול, והיא אינה גורמת לנזק ו/או אובדן שיניים.

בית המשפט מצא לנכון, לאור הפערים בין חוות דעת התביעה וההגנה, למנות מומחים מטעמו בתחום האורטודנטיה ובתחום הפריודונטיה.

מומחה בית המשפט בתחום האורטודנטיה קבע כי ספיגת השורשים נגרמה כתוצאה מהטיפול האורתודנטי. המומחה הוסיף כי לו היו מתבצעים צילומי רנטגן במהלך הטיפול, ניתן היה לאבחן את ספיגת השורשים בתחילתם ואת התפתחות המחלה הפריודנטלית ובכך למנוע את החמרת הספיגה והמחלה הפריודנטלית.

המומחה קבע כי כיום, לא ניתן לבצע טיפול אורטודנטי נוסף וישנם 16 שיניים עם פרוגנוזה גרועה, כאשר שן אחת כבר נעקרה.

מומחה בית המשפט בתחום הפריודונטיה קבע כי אין ספק שהטיפול האורתודנטי גרם לספיגת שורשים, שלוותה בטראומה אוקלוזלית חמורה והחמרת מחלת החניכיים.
המומחה קבע כי התובעת תזדקק בעתיד להחדרת 10 שתלים בכל לסת, בניית עצם, הרמות סינוס ושיקום.

בסופו של ההליך, קיבל בית המשפט את טענות התביעה בהתבסס, בין היתר, על חוות הדעת של המומחים מטעמו ופסק לתובעת פיצויים בסך של כ-1.9 מיליון ₪.

 

עיקרי הפסק דין היו:


  • הרופאה אומנם ערכה רישום רפואי באשר לטיפול בתובעת, אולם הרישום היה חסר ולקוי – בית המשפט קבע כי מדובר בחסר ראייתי שהתפרש לאורך תקופה ארוכה של הטיפול ומשכך העביר את נטל הראיה לכתפי הנתבעים להוכיח את העובדות אשר היו שנויות במחלקות, אותן ניתן היה להוכיח לו היו מבוצעים צילומי רנטגן והרשומה הרפואית הייתה מלאה. הנתבעים לא הצליחו להוכיח כי הטיפול שניתן היה מתאים בנסיבות העניין ותאם את הפרקטיקה הרפואית המקובלת.
     
  • לא הייתה מחלוקת כי מחלת החניכיים לא התפתחה כתוצאה מהטיפול. אולם, השופט התרשם יותר מעדויות מומחי התביעה וקבע כי המחלה התפתחה במהלך הטיפול (ולא בסופו) ולו היה מבוצע אבחון נכון ומיידי, התובעת הייתה נותרת עם נזק מזערי.
     
  • לתובעת נקבעה נכות בשיעור של 0.5% בלבד (בגין אובדן שן אחת בלבד), ואולם עלות טיפולי שיניים לעתיד הועמדה על סך של כ-1.5 מיליון ₪ (כוללים, בין היתר, החדרת 10 שתלים בכל לסת, אוגמנטציות, הרמות סינוס, שיקום, החלפות עתידיות.


בנוסף, נפסק פיצוי בגין "הוצאות לא צפויות ותוספת קבלת טיפול מטובי המומחים", וכן פיצוי בגין כאב וסבל והיעדר הסכמה מדעת. 

הצדדים הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי (בשבתו כבית משפט לערעורים), אשר מצא לנכון להפחית את סכום הפיצוי בכ-480,000 ₪.

 

כל הטפסים, הפרסומים, ההמלצות וההנחיות הכלולים באתר זה, הם בבחינת המלצה בלבד, הם אינם מיועדים לשמש תחליף לייעוץ רפואי, משפטי או אחר הנדרש בכל מקרה לגופו.